בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 34239-12-20 פאר הדיור בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן), נדונו סוגיות מרכזיות הקשורות לחובת ניכוי מס במקור, במיוחד במקרים של תשלומים בשיקים דחויים. פסיקה זו מחדדת את חובת ניכוי המס במקור ביחסים שבין ספק ללקוח וההשלכות הכבדות של אי-עמידה בהן.
הרקע העובדתי
חברת פאר הדיור בע"מ, העוסקת בביצוע עבודות גבס וצבע, התקשרה עם חברת עארף עבודות בנייה בע"מ שסיפקה לה כוח אדם. בשל עיכובים בתשלומים מלקוחותיה, צברה פאר הדיור חוב משמעותי לספק. בשנת 2016 הוסכם על הסדר חוב בגובה 3.65 מיליון ש"ח, אותו התחייבה פאר הדיור לשלם באמצעות 60 שיקים דחויים.
בפועל, עד למועד פסק הדין נפרעו 29 שיקים בלבד מתוך ההסדר, בסך מצטבר של 1.76 מיליון ש"ח. חלק מהשיקים לא נפרעו בשל מחלוקות בין הצדדים ובהסכמה.
עיקרי פסק הדין:
עיתוי חובת הניכוי במקור
בית המשפט פסק כי חובת הניכוי במקור חלה במועד מסירת השיק, גם אם הוא דחוי וטרם נפרע. בפסק הדין הודגש, מנגנון ניכוי המס במקור נועד להבטיח גבייה מיידית ופשוטה, ושעצם מסירת השיק נחשבת לאירוע היוצר את חובת ניכוי המס במקור, גם במקרים שבהם שיק לא נפרע לבסוף, אין בכך כדי לשנות את חובת הניכוי עם מסירת השיק.
ניכוי מס במקור גם על רכיב המע"מ
בפסק הדין נקבע כי חובת הניכוי במקור חלה על מלוא סכום התשלום, כולל מרכיב המע"מ. טענת פאר הדיור, לפיה יש להחריג את המע"מ מהחישוב, נדחתה. בית המשפט ציין כי המע"מ מהווה חלק בלתי נפרד מהתשלום עבור השירות.
שומות ניכויים במקרים של חוסר שומה סופית למקבל
בית המשפט דן בשאלה האם יש לערוך שומת ניכויים כאשר למקבל התשלום אין חובת מס או כאשר טרם הסתיימה שומתו הסופית. בית המשפט קבע כי ניתן לערוך שומת ניכויים גם במצבים אלה, בהתאם להוראות סעיף 167 לפקודת מס הכנסה.
בית המשפט הבהיר שאם למקבל הייתה נערכה שומה לפי מיטב השפיטה, או שהיה ניתן צו בעקבות השגה, ובשומה זו נכללה ההכנסה שהתקבלה מהחברה המשלמת – לא היה ניתן לערוך שומת ניכויים למערערת. אולם, במקרה זה, לא נערכו שומות כאלה למקבלת, וממילא ההכנסה לא נכללה בשומה סופית.
חשוב לציין-במהלך קדם המשפט ולאחר בדיקות נוספות של פקיד השומה, בוטלו חיובים בגין תשלומים לספקים שהוכח כי דיווחו על התשלום מפאר הדיור כהכנסה. בכך הדגיש בית המשפט את החשיבות של בדיקה מדוקדקת מצד רשות המיסים כדי למנוע חיוב כפול או בלתי מוצדק של המשלם.
חישוב ניכוי המס בגילום
בית המשפט דן בשאלה המשפטית של חישוב ניכוי המס בגילום, תוך התמקדות בכוונת הצדדים בהסכם. במקרה הנדון, נקבע כי יש לבצע גילום עבור השיקים שנמסרו, וזאת מאחר שלא היה למקבלת אישור להפחתת שיעור הניכוי, והציפייה של המקבלת, בהתאם להסכם, הייתה לקבל את החוב המסחרי בנטו לאחר ניכוי המס.
עם זאת, הדגיש בית המשפט כי יש לבחון כל מקרה לגופו תוך בחינת נסיבותיו הספציפיות וההסכמות בין הצדדים. עיקר הבחינה תתמקד בשאלה האם כוונת הצדדים הייתה להותיר סכום נטו מסוים בידי המקבל לאחר ניכוי המס במקור, או שמא הוסכם ביניהם אך ורק על תשלום סכום ברוטו שיופחת כתוצאה מניכוי המס במקור.
קנסות על אי-ניכוי מס המס במקור
על החברה הוטל קנס בשיעור 15% מהסכומים שלא נוכו במקור, בהתאם להוראות סעיף 191א לפקודת מס הכנסה. בית המשפט דחה את טענת החברה כי מדובר בטעות תמימה, וקבע כי הייתה זו החלטה מודעת להעדיף פירעון חובות על חשבון עמידה בדרישות החוק.
משמעות והשלכות פסק הדין:
פסק הדין מציב נקודת התייחסות משמעותית בכל הנוגע לטיפול בעסקאות מורכבות ובשיקים דחויים, החייבות בניכוי מס במקור.
טעויות בניכוי מס במקור עלולות לעלות ביוקר רב, הן מבחינת קנסות והן בהשלכות מיידיות מול רשויות המס. כדי להימנע מחבויות מס מיותרות מומלץ לבחון ביסודיות האם קביעות בית המשפט אכן מיושמות בפועל ולוודא עמידה מדויקת בדרישות החוק.
לקבלת ייעוץ נוסף, מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
