בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין ( להלן : "החוק"), חלוקת נכסי מקרקעין בין שותפים ובין יורשים הינה עסקה המהווה אירוע מס. יחד עם זאת נקבע בסעיף 5(ג)4 לחוק – "חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור…". אם כך, בהתאם להוראות הסעיף כאשר מחליטים היורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון ולייחד לכל יורש נכס מהירושה, כל עוד לא מבוצע תשלום איזון בכספים או בנכסים שמחוץ לעיזבון, החלוקה אינה מהווה מכירה ואינה כפופה להוראות חוק מיסוי המקרקעין. חשוב להדגיש, בהתאם להוראות הסעיף, במידה ויש צורך לבצע תשלומי איזון בין היורשים על נכסי המקרקעין שבעיזבון, בכספים ו/או בנכסים שהם מחוץ לעיזבון, יחלו על תשלומי האיזון בגין המקרקעין המחולקים הוראות חוק מיסוי מקרקעין לעניין מס השבח ומס הרכישה.
סוף מעשה במחשבה תחילה
ניטול לדוגמה מקרה בו שני אחים ירשו מאביהם שתי דירות מגורים ובנוסף סכום כסף של מיליון ₪. בהתאם לצוואת האב, נכסיו יחולקו שווה בשווה בין האחים. לשני האחים אין דירת מגורים בבעלותם. כעת נבחן מהן החלופות העומדות בפני האחים לחלק ביניהם את עיזבון אביהם.
חלופה ראשונה
לחלק בין האחים שווה בשווה את סכום הכסף שהתקבל ולרשום על שם כל אחד מהאחים 50% בכל אחת משתי הדירות. בעתיד, כאשר יבקשו היורשים למכור את הדירות, הם לא יהיו זכאים לפטור ממס מוריש על פי סעיף 49ב(5)לחוק, וזאת מהסיבה שהאב לא היה בעל דירה אחת בעת פטירתו שהוא אחד משלושת התנאים המצטברים לתחולתו של הפטור כאמור.
חלופה שנייה
לייחד לכל אח דירה אחת ולאזן מכספי העיזבון בין האחים במידה ושווי הדירות אינה זהה, כך לדוגמא – שווי דירה אחת הוא 1,800,000 ₪ ושווי הדירה השנייה הוא 1,500,000 ₪, האח שקיבל את הדירה הזולה יותר יקבל סך של 650,000 ₪ והאח שקיבל את הדירה היקרה יותר יקבל 350,000 ₪. בחלופה זו, בעת מכירת הדירה בעתיד, וכל עוד אין למוכר דירה נוספת בבעלתו, מכירת הדירה תהיה פטורה ממס על פי סעיף 49ב(2) לחוק.
חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון, עד מתי ?
לעיתים, חלוקת העיזבון לוקחת זמן ובמסגרת זו אף עוברים נכסי העיזבון בין היורשים עד לגיבושה הסופי של ההורשה.
בפס"ד עזרא עייני[1] קבע השופט גורמן – מקרה שכיח מסוג זה, נע לכאורה בין שני הקטבים של המנגנון שעיצב המחוקק למיסוי נכסי ירושה: מחד, המקרקעין עוברים כעת מיד ליד ולכן יש לכאורה למסות אירוע זה, אך מאידך, פעמים רבות העברות אלה בין היורשים הן למעשה חלק מגיבושה של ההורשה עצמה ומשכך ובהתאם לתכלית החקיקה אין להטיל על החלוקה מסים ויש לדחות את תשלום המס לעתיד.
בית המשפט מגיע למסקנה שחלוקה המהווה גיבוש של ההורשה – לא תמוסה, ואילו חלוקה המשקפת רכיב גדול יותר של עסקה כלכלית שאינה מתבססת על נכסי העיזבון בלבד – תמוסה.
על פי עמדת בית המשפט, יש ליישם את סעיפי החוק העוסקים במיסוי ירושות, בדרך התואמת את המציאות האנושית והאופן בו מתגבש במסגרתה אירוע ההורשה. ככלל ובכפוף להוראות החוק והפסיקה, לא הרישום הפורמאלי של הירושה ולא החלוקה הפורמאלית של העיזבונות בין בני הזוג או הורים וילדיהם הם שיקבעו, אלא ההיבט המהותי יותר הוא שיכריע.
עמדתו זו של בית המשפט אף תאומת את עמדת רשות המיסים כפי שהובאה בהוראת ביצוע 7/2010 – "חלוקת עזבון לראשונה יכול ותבוצע בשלבים, בפרט כאשר מדובר במסת נכסים גדולה או במספר רב של יורשים"
לסיכום –
כמו כל דבר בחיים תכנון נכון ומקדים יכול לחסוך במס.
משרדינו לרשותך למתן ייעוץ והכוונה.